דברי חלקות

 כסטודנטית בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל-אביב קיבלתי את ההזמנה שלהלן ישירות לתיבת הדוא"ל הפרטית שלי. מהומה-זוטא התחוללה בקרבי, ופצעים ישנים נפערו.

הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט              

המרכז למורשת יהדות ע"ש צימבליסטה


 מתכבדים להזמינכם

לטקס ההכרזה על הקמת המועצה הציבורית

של

המכון לחקר האנטישמיות והגזענות

ביום ג', ט"ו באייר תשס"ח (20.5.2008), בשעה 18:30-17:00

במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה

:הרצאת אורח

פרופ' אלי ויזל

 חתן פרס נובל, ונשיא כבוד של המועצה הציבורית

"זיכרון השואה בשנת ה-60 לתקומה"

(The Memory of the Holocaust in Israel's 60th Anniversary)

ההרצאה תינתן באנגלית, הציבור מוזמן


 ב-26 ביוני 1966 כתב אלי ויזל את המכתב הבא לאבי:

מר וירצברג הנכבד,

זה-עתה חזרתי מפריז ומצאתי את מכתבך וכמו כן את התקציר של ספרך. קראתי את האחרון בעיון רב. הסיפור נשמע מעניין, דרמטי ומזעזע – כפי שסיפור כזה צריך להיות.

כמובן שהייתי שמח לקרוא את כתב-היד. אבל – אינני חושב שזה יהיה הגון מצידי לשעשע אותך בתקוות או בהבטחות. האמת היא שקשה מאד למצוא מו"ל צרפתי או אנגלי-אמריקאי לספר שנכתב בעברית. המומחים שלהם אינם קוראים עברית וגם מתרגמים קשה למצוא. עובדה: ש.י. עגנון טרם הצליח למצוא מו"ל שיפרסם את יצירתו.

ובכן, מה לייעץ לך? אינני יודע. יתכן שאבוא ארצה בספטמבר-אוקטובר. אנסה להתקשר אתך ואולי, תוך כדי שיחה, נחשוב על מה אפשר לעשות.

בכבוד רב,

שלך: א.וו

אליעזר וויזל


 משיח לא בא. משיח גם לא מצלצל.

 הספר יצא לאור בקיץ 1967, ואבי שלח עותק מתנה לאדון הנכבד. האחרון הודה לו במילים חמות:

בני וירצברג היקר –

תודה בעד הספר ובעד ההקדשה.

כתבת סיפור מזעזע – מסמך עדות המכיל יותר ממילים, הרבה יותר.

מסתבר שהלכנו באותה הדרך ולא ידענו זה מזה.

בביקורי הבא בארץ אתקשר אליך – ברשותך – ואולי נוכל להיפגש לשיחה קלה.

עד אז, שא ברכות

שלך: אליעזר וויזל


 משיח לא בא. משיח גם לא מצלצל.

שוק הספרים הוצף באלבומי ניצחון בעקבות מלחמת ששת הימים, והספר צלל לתהום הנשייה, סוחף אחריו את אבי אל סופו הטרגי כעבור שנה. שיחת טלפון מהאיש הנכבד, שלא לדבר על פגישה 'לשיחה קלה', הייתה יכולה להרים את אבי משאול תחתיות.

אבל עד כאן אין שום סיפור. אמנם אין זה נאה לא לקיים הבטחות, בעיקר כשקיומן היה יכול כה להועיל, אבל איני תולה שום אשמה באיש הנכבד.


חלפו עשרות שנים. יום אחד, ב-2002, קראתי בעיתון "הארץ" כי אלי ויזל הופקד על קרן בסך מיליון דולר להנצחת השואה. הנה ההזדמנות, חשבתי לעצמי, לסגור מעגל. אכתוב לו מכתב על מאבקי הממושך והעיקש להוציא לאור מחדש את ספרו של אבי, והוא ודאי יעוט על ההזדמנות כמוצא שלל רב.

ב-15 באוגוסט 2002 כתב לי את המכתב הבא:

לדליה וירצברג-רופא היקרה –

תודה עמוקה עבור מכתבך.

אכן הייתי בקשרים הדוקים עם אביך ז"ל [[סליחה? קשרים הדוקים? למרבה המזל גם אמי תבדל"א זוכרת הכול היטב, ויכולה להעיד שלא היו הדברים מעולם]]. הוא ידע את התרשמותי מספרו. מצאתי בו עדות-אמת כאובה. ומסכים אני עמך שחייבים להתייחס אליו כמסמך-חיים רב ערך. אם אוכל לעזור, אעשה זאת ברצון.

שנה טובה ומבורכת לך, דליה היקרה –

שלך בחיבה חמה –

אלי ויזל


כשסיימתי לקרוא את המכתב חשתי בלבול. מצד אחד טבלתי בחיבתו החמה ובמילותיו המתוקות מדבש, אבל מהצד האחר לא היה במכתבו שום רמז לעזרה קונקרטית. כתבתי לו שוב, והפעם הזכרתי בפירוש את דבר קרן ההנצחה ואת בקשתי לסיוע ממשי.

ב-30 בספטמבר 2002 קיבלתי את המכתב הבא:

דליה וירצברג-רופא היקרה –

בשובי מביקור מאד קצר בארץ מצאתי את מכתבך [[המשפט כבר מצלצל לכם מוכר?]]

כמובן שאדבר עם מנחם רוזנזפט שמטפל בפרוייקט

ובפעם הבאה, ננסה לערוך פגישה [[אוּוִויי?]]

עד אז, שפע של איחולים לך –  [[הפעם האיחולים דווקא עזרו]]

אלי ויזל


למותר לציין שמשיח לא בא וגם לא צלצל.

עד היום, מקץ שש שנים תמימות, לא קיבלתי שום התייחסות ממנו או ממר מנחם רוזנזפט, מנהל הפרויקט. אבל אני, לשם שינוי, לא צללתי לדיכאון, אלא פשוט צפצפתי עליו.

לרגע פינטזתי ללכת מחרתיים להרצאה הנ"ל ולהטיח בו בפומבי את אי קיום כל הבטחותיו. "אבל אני איני כזאת". אחסוך מעצמי עוגמת נפש. העכבות החברתיות שלי יעמדו  ודאי בעוכריי. כל שאוכל לעשות הוא להביט בו בחוסר אונים ולשאול: "אבל למה? למה?" והוא מן הסתם יפטור אותי מעליו בחיוכים נוטפים מתיקות.  מיותר.

אהה… והספר ייצא לאור מחדש עוד השנה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: