עצרת יום השואה בלוחמי הגטאות 2008

2/5/08

009

אתמול נכחתי בעצרת הממלכתית לזכר השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות. שחקן צעיר שדמה להפליא לאבי ז"ל גילם את דמותו בכישרון רב (תוספת מאוחרת: מתברר שהשחקן המוכשר הוא אור בן מלך). ברקע התנגן שירו של אחי אילן "כולנו זקוקים לחסד".

 "נולדתי בהמבורג", אמרה הדמות, "הייתי השליח האישי של ד"ר מנגלה…" בסוף "יצא" השחקן מהדמות ואמר: "זה היה סיפורו של בני וירצברג שנקטע… בהיותו בן 40 שם קץ לחייו… השיר שאנו שומעים ברקע הולחן ע"י בנו אילן וירצברג, ובקהל יושבת איתנו בתו דליה".

 לפתע התמקדה המצלמה עליי, ופניי מילאו את המסך הענק. ניסיתי להעטות על פניי ארשת שלווה, אבל עדיין הייתי המומה מאפקט הירייה. ציוד ההגברה וקהל האלפים שיוו לרגע מעמד מיתולוגי; הייתה זו הירייה של זקיף האס-אס בסבי גבריאל-גוסטב בצעדת המוות, אבל עבורי הייתה זו הירייה שנשמעה בביתנו לפני 40 שנה. רגע קשה. מהשורה הראשונה פנו לעברי אנשים רטובי עיניים ולחצו את ידי בחום.

 אבא, אמרתי לו בלבי, סוף כל סוף עשינו זאת.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: