ביד הלשון – הווירטואליה

5/11/09

האינטרנט הוא סביבה חברתית-תרבותית המקבילה לחברה הרגילה. חלקנו שוהים כאן זמן לא מבוטל – לפעמים נדמה לי שאני גרה במחשב – ומקיימים פה קשרים חברתיים ברמות קרבה משתנות. הסביבה הווירטואלית מתאפיינת בנורמות חברתיות, בשפה ובסימנים (למשל, אייקונים לסימון שמות עצם ורגשות, הקרויים גם רגשונים), בערכים, במנהגים ובכללים היוצרים תרבות ייחודית, שיש לה השלכות והשפעות עלינו, הן מבחינה קוגניטיבית  – איסוף מידע ותקשורת – והן מבחינה רגשית והתנהגותית.

המאפיינים הייחודיים לסביבה הווירטואלית הם : אנונימיות (אם כי במקרה הספציפי של רשת חברתית רבים מאיתנו אינם אנונימיים אלא חשופים בדרגות שונות) והיעדר קשר-עין, כלומר אנחנו לא רואים זה את זה, ולרוב לא מזוהים. הדבר מאפשר לנו לכתוב בצורה חופשית, תוך שחרור מעכבות, ובמקרים קיצוניים תוך התעלמות מהנורמות החברתיות של המציאות הפיזית שלנו.

התוצר הטקסטואלי באינטרנט מאפשר לנו רפלֶקציה  – גם שיקוף וגם חשיבה – וקריאה חוזרת, וכן הבהרה ובירור עצמיים המאפשרים הקלה, פורקן ושחרור, או במילה אחרת: קתרזיס. אנחנו מודעים לכך שכתיבתנו נחשפת ברבים, ומקפידים בדרך כלל להכניס היגיון וסדר בכתיבתנו, וכך נוצר תהליך של העצמה ומודעות-עצמית. זה ההסבר מבחינתי לעובדה שכתבתי יומן חיים, טרום עידן המחשב, במשך 14 שנה רצופות – מגיל 14 עד 28 (כל המחברות שמורות עמי). הוא ענה לי על כל הצרכים שפורטו לעיל,  אף שאיש לא ראה אותו מלבדי, כי תמיד דמיינתי שיש לי קוראים.

בנוסף המיידיות והנגישות של פעולת הכתיבה ופרסומה ברבים ברשת עונה לרבים מאיתנו על הצורך בסיפוק מיידי.  כמה עונג נגרם לנו לאחר שאנו כותבים פוסט חדש ולו כותרת נאה ותמונה, והנה כבמטה קסם, ללא כל שהיות, הוא מתנוסס לתפארת במרחב הווירטואלי.  הסיפוק הזה באמת ממכר.

הכתיבה היא הזדמנות שלא תסולא בפז לחשוף רגשות שלא היו באים לידי ביטוי במפגש פיזי, וזאת  בזכות האפשרות לכתוב בפתיחות אישית גבוהה יותר לעומת זו המתקיימת במציאות הפיזית.  ההתכתבויות בצ'אט (אני נמנעת), במסרים אישיים ובמיילים עשויים להעלות רגשות עזים ואף מהממים בעוצמתם. 

חיסרון בולט של כתיבה באינטרנט לעומת הדיבור פנים אל פנים נובע מכך שבדיבור אנו יכולים להבין זה את זה במהירות ובדיוק רב יותר, בעיקר באמצעות המרכיבים הבלתי מילוליים שבתקשורת (שפת גוף ואינטונציות), ובזכות המיידיות של הסכמה/אי-ההסכמה והיכולת לתקן ולהבהיר. השכיחות והתדירות של כשלים בהבנה וקונפליקטים בתקשורת כתובה גבוהות יחסית.

ייתכנו גם פגיעות רגשיות  – לא תמיד מכוונות – תגובות בלתי ענייניות וסרבול באינטראקציה. פגיעות רגשיות ברשת יכולות לפצוע עד "זוב דם". לפני שנתיים ניהלה נגדי מישהי מסע צלב בפורום כלשהו כתוצאה מהשלכה כנראה. פשוט יצאתי מגדרי כדי לשכנע אותה בהדרגה ובמאמצים עילאיים שאינני גב' פרנקנשטיין כלל ועיקר. שכיח שבעקבות כשלים ופגיעות מעין אלה מתרחשת לעתים פרישה מוחלטת מתקשורת מסוג זה.

למרות מגבלות הווירטואליה וחסרונותיה אנחנו נמשכים לסוג זה של תקשורת, גם בשל היכולת להתבטא ללא הפרעות מצד בני השיח. בני השיח באינטראקציה בקבוצת הדיון ברשת אינם  "נכנסים לדברינו באמצע", אינם מביעים התמרמרות תוך כדי השמעת הדברים, אינם מעירים ואינם משתיקים, אלא מגיבים על דברינו רק לאחר שסיימנו לבטא את כל מה שרצינו לומר.

פרופ' עזי ברק, חוקר ומרצה מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, אומר ל"הארץ" (קישור לכתבה המלאה והמרתקת יובא בסוף הרשומה) שהפסיכולוגיה האנושית עצמה עוברת שינוי:

"לא נכון להגיד שהמין האנושי משתגע, אבל הרשת כן לוקחת אותנו לקצוות שלנו. הפרסונה הרשתית של בני האדם אינה מעוותת, כמו שמקובל לחשוב, אלא להפך. דווקא ברשת אנחנו נחשפים הרבה יותר כפי שאנחנו. האישיות עצמה לא משתנה, אבל הרשת חושפת את הקצוות הנסתרים שלה. בעצם, דווקא בסביבה הפיזית אנחנו לא אמיתיים עד הסוף. בסביבה הפיזית אנחנו נתונים כל הזמן תחת עכבות ומעצורים שנובעים מהתפקידים שלנו, ממצבים שבהם אנחנו מצויים, מהחינוך שקיבלנו ומהנורמות המקובלות. אנחנו מציבים לעצמנו גבולות. ברשת הגבולות האלה מיטשטשים, או נעלמים לגמרי". 

קריאה נוספת למתעניינים:

* הבלוג: יומן אישי באינטרנט בשירות היועץ והמטפל/ מירן בוניאל-נסים ועזי ברק

* כתבה ב"הארץ" על ההתמכרות לאינטרנט 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: