שופטי העליון סירבו לבקשת המדינה

כל החולים במדינת ישראל יכולים לבחור באיזה בית חולים ברצונם להתאשפז. היחידים שמופלים לרעה הם פגועי הנפש. הם פוחדים גם ממחלתם וגם מבית החולים שממתין להם. הם כפויים לקבל טיפול בבית החולים אחד בלבד שבאזור מגוריהם. חייבים לשים לזה סוף! חייבים לתת לנו את זכותנו הטבעית לבחור את מקום הטיפול. בחירה חופשית תשפר באופן דרמטי את תנאי האשפוז, כי מקומות קשים יעמדו בפני סכנת סגירה בשל מיעוט המתאשפזים בהם.
 בעקבות עתירתנו הראשונה ב-2010 ורק לאחר הגשת עתירתנו הנוכחית ממאי 2012 הוציא משרד הבריאות נוהל חדש ב-1 ביולי 2012.
 לכאורה מפורטים בנוהל קריטריונים לאשפוז מחוץ לאזור, אבל העניין תלוי ברצונם של מנהלי בתי החולים. אין שום בחירה. יש רק פלונטר ביורוקרטי סבוך מאוד, בלתי מעשי בעליל, המוטל על כתפיו של אדם ברגע החלש ביותר שלו – לפני אשפוז פסיכיאטרי (עליו לדעת על קיום הנוהל, לדעת מהו הסעיף ההולם את מקרהו, לפנות למנהל בית החולים שבו רצונו להתאשפז, ואם הלה מסרב מסיבה כלשהי, עליו לפנות לפסיכיאטר המחוזי שאינו נוטה להתערב בשיקולי מנהלי בתי החולים במקרים כגון אלה. או-אז הוא רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים). במקום להקל על החולה ולסייע לו, המדינה דורסת אותו ורומסת את זכויותיו ברגל גסה.
 ביום ראשון שעבר הגשנו עתירה מתוקנת שנועדה בראש ובראשונה לתקוף את הנוהל החדש. העניין התעכב שלא באשמתנו כי הלכנו שולל אחרי הבטחות סרק ("אל תבטחו בנדיבים"). את העיכוב הזה ניצלה המדינה השבוע, כדי לטעון את הטיעון הלא ייאמן הבא:
 "תיקון העתירה בטענה כי פורסם הנוהל נועד בעיקרו של דבר לאפשר לעותרים להוסיף טענות שלא נטענו בעתירה המקורית, והוא בבחינת מקצה שיפורים".
 הנוהל הביזיוני של משרד הבריאות חותר לקבע באופן בלתי הפיך את שלילת זכות הבחירה שלנו, זו שניתנת לכל חולה אחר באופן אוטומטי ובלתי מותנה. האם טחו עיניהם מראות כי הנוהל המחפיר הזה מהווה סיבה מספקת להגשת עתירה מתוקנת? (אמנם הוספנו בהזדמנות זאת עוד כמה טענות, אך לא הן עיקר העניין)
משרד הבריאות ביקש מבית המשפט למעשה, וללא בושה, לדחות את בקשתנו לתיקון העתירה: "אשר-על-כן מתבקש בית המשפט הנכבד לשקול את האמור לעיל במסגרת הכרעתו בבקשה לתיקון העתירה…"
למזלנו, את שופטי בג"צ לא ניתן להוליך באף, לפחות לא במקרה זה, והנה החלטתם משלשום:
"העתירה תתוקן כמבוקש, תוך שמירת זכותה של המשיבה לבקשה ארכה, ככל שתידרש, מחמת תיקון העתירה".
מודעות פרסומת

2 responses to “שופטי העליון סירבו לבקשת המדינה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: