סקר שביעות רצון עצמית ("הארץ" 3/2/15)

017

http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2555922

סקר שביעות רצון יבוצע בקרב מאות מטופלים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים

את הסקר, שנערך בעקבות שורת פרסומים על מצבם הקשה של המוסדות לבריאות הנפש, ניסח צוות שכלל נציגים של ארגוני חולים ובני משפחותיהם. תוצאותיו צפויות להתפרסם לקראת סוף השנה

עידו אפרתי

03.02.2015 11:28

 משרד הבריאות עורך לראשונה סקר שביעות רצון בבתי החולים הפסיכיאטריים. הסקר שיצא לדרכו באחרונה צפוי להימשך כארבעה חודשים ותוצאותיו יפורסמו בפומבי לקראת סוף השנה. במסגרת הסקר ירואיינו מאות מטופלים לקראת סיום תקופת אשפוזם. הסקר, שנעשה באופן פרונטלי, כולל 44 שאלות הנוגעות להיבטים שונים של האשפוז – משלב הקליטה, דרך איכות הטיפול, התשתיות הפיזיות ותנאי השהייה ועד ליחסו של הצוות למטופלים — ואמור להאיר את אחת הפינות האפלות של מערכת הבריאות, הסובלת משנים ארוכות של הזנחה.

לדברי ד"ר ענת עקה־זהר, ראש מינהל איכות, שירות ובטיחות במשרד הבריאות, הסקר החל לפני כשבועיים ומשתתפים בו מטופלים מעשרת בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של כללית. הוא נעשה על ידי מראיינים שהוכשרו לראיין את המטופלים. "השאיפה שלנו היא לראיין כ-100 מטופלים בכל אחד מהמוסדות הללו – כלומר כ-1,000 מטופלים בסך הכל". לדבריה, מאז החל הסקר, ניכר כי "המטופלים עצמם מאוד שמחים להשתתף בו".

 בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, ב-2012 דניאל צ'צ'יק

הסקר הוא חלק ממהלך רחב יותר שתחילתו לפני כשנתיים – אז הוקמו שתי ועדות היגוי: האחת, לקביעת סטנדרט שירותי במוסדות הרפואיים בישראל, והשנייה, שעקה־זוהר עמדה בראשה, קבעה את כלי המדידה. התוכנית שגיבשו במשרד כוללת, לצד סקר בתי החולים הפסיכיאטריים, גם סקרי שביעות רצון בבתי החולים הכלליים (הצפויים להתפרסם בקרוב) ובמוסדות גריאטריים. הסקר גובש משך כמה חודשים על ידי צוות היגוי ייעודי. בין חברי הצוות היו גם נציגים של ארגוני חולים במחלות נפש ובני משפחותיהם. בנוסף, לסקר קדם פיילוט שנערך בחמישה בתי חולים כדי לתקף את השאלות ולגבשו באופן סופי.

יש כיום כ-3,500 מיטות אשפוז במערך בריאות הנפש, רובן הגדול (90%) בבתי החולים הפסיכיאטריים והיתר במחלקות הפסיכיאטריות בתוך בתי החולים הכלליים. כשליש מאלו שמטופלים כיום במחלקות ובמוסדות מאושפזים תקופות ארוכות של יותר משנה. אשפוזים אלה נעשים בשמונה בתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים, שני בתי חולים נוספים של שירותי בריאות כללית (בתי החולים גהה ושלוותה) ועוד שני מוסדות פרטיים (אילנית ונווה שלווה.(

ובכל זאת, מעט מדי ידוע לציבור על מערך האשפוז של בריאות הנפש בישראל. מה שכן ידוע מצייר תמונה קשה על מצבם הפיזי של המוסדות הפסיכיאטריים ועל הנעשה בין כותליהם. תחקיר שפורסם בספטמבר האחרון ב־themarker  חשף את מצבו הקשה של בית החולים אברבנאל בבת־ים — אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הגדולים והמוכרים בישראל. "קירות ערומים, צבע מתקלף, סדקים בקירות, צחנת שתן, ג'וקים, מרצפות שבורות וחדרים מוזנחים מקבלים את פניהם של אלה שנפגעו בנפשם וזקוקים לעזרה: ניצולי שואה, נערים ונערות על הספקטרום האוטיסטי, מבוגרים שלקו בדיכאון עמוק, חולים בתחלואה כפולה (מחלת נפש והתמכרות לסמים), עצורים שמאושפזים להסתכלות וחולים כרוניים שיבלו את שארית חייהם במחלקות סגורות", נכתב בתחקיר, שתיאר בהרחבה גם את היחס המשפיל למטופלים.

אברבנאל הוא מוסד ממשלתי, וגם המטופלים בו צפויים להשתתף בסקר. מי שלא ישתתפו בסקר הם שני המוסדות הפרטיים — אילנות ונווה שלווה, שהפיקוח עליהם רופף עד לא קיים, ובמשרד הבריאות החליטו שבהם הוא לא יתבצע. שני המוסדות הללו נותרו בתי החולים הפרטיים היחידים, לאחר שבנובמבר 2012 סגר משרד הבריאות את בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי "נווה יעקב", בעקבות פרשה שמהדהדת עד היום: רבים מאנשי הצוות בבית החולים נעצרו על ידי המשטרה, לאחר חקירה שחשפה מסכת התעללות, הזנחה ותקיפה מינית של חוסים במוסד.

"התדמית היא בעייתית. יש לנו יחסי ציבור מאוד גרועים ואנחנו משלמים על זה מחיר יקר", אומר ד"ר שמואל הירשמן, סגן־מנהל בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה ומזכיר איגוד הפסיכיאטרייה של ההסתדרות הרפואית, שלקח לקח חלק בגיבוש הסקר. "במשך שנים התחום הפסיכיאטרי זכה להזנחה קשה ביותר גם מבחינת משאבים תשתיתיים וגם מבחינת תקני כוח אדם. זה גרם למצב שלמרות שאנשים עובדים בעבודה מאוד קשה ותובענית מבחינה רגשית, באים אליהם בתלונות — בעוד שתקציב המערכת היה בחסר נוראי ויצר חוויה טיפולית מאוד קשה. אני חושב שכולם יודעים שהתשתיות הפסיכיאטריות הן ברמה הרבה יותר נמוכה משאר תחומי הרפואה. אברבנאל זה בית חולים שבשביל להביא אותו לרמת תשתית סבירה נדרשים כמה מאות מיליוני שקלים".

לדבריו, " זה לא סכום שאפשר מיד להשיג אותו ואז בית החולים מטבע הדברים נתפש כמקום פחות טוב, למרות שזה לא בהכרח מעיד על הטיפול. אנחנו באיגוד הפסיכיאטרייה מנסים להרים את המקצוע בכל מיני מובנים, אבל כשאתה מייצר פער תשתיתי כל כך רציני, זה מחלחל למטה וכיום קשה לגייס מתמחים בתחום. הוא מוגדר כמקצוע במצוקה".

הסקר הנוכחי אמור לפתוח צוהר רחב ולאפשר לראשונה לציבור לשפוט ולהבחין בין התדמית לבין המציאות. בארגון "בזכות – המרכז לזכויות בני אדם עם מוגבלויות", מברכים על הסקר. לדברי היועצת המשפטית של הארגון, עו"ד שרון פרימור, "עיקרון השקיפות הכרחי ביתר שאת בתחום זה, משום שמדובר בבתי חולים שרובם נפרדים וסגורים, רחוקים מהעין הציבורית ומהציבור, שלא פעם מקלים ראש בתלונותיו". עם זאת מדגישה פרימור כי אם רוצים שממצאי הסקר יהיו בעלי השפעה, יש להבטיח שיפורסמו במלואם בציבור הרחב. "העבר מלמד שעיקרון השקיפות אינו מובן מאליו במערכת האשפוז הפסיכיאטרי. בשנת 2003 יזם וביצע משרד הבריאות סקר דומה, אולם בלחץ מנהלי בתי החולים לא פורסמו הממצאים שנגעו לנעשה בבתי חולים ומחלקות אשפוז מסוימות, ודווחו מגמות כלליות בלבד. המידע הוסתר לא רק מהציבור, אלא באופן שערורייתי גם מגורמי הפיקוח במשרד הבריאות עצמו".

פרימור מתחה ביקורת גם על שאלות מסוימות בסקר. לדבריה, "תלונות רבות שמתקבלות בארגון על בתי חולים נוגעות לתחושות פחד של מטופלים, ליחס מזלזל, לאלימות מילולית של אנשי צוות, לקשירות במשך שעות וימים, בין היתר כאמצעי עונש ושימוש מופרז בתרופות מטשטשות. בשנים האחרונות נחשפו מקרי אלימות והזנחה קשים בבתי חולים, כגון איתנים ונווה יעקב, אבל מרבית המקרים אינם מגיעים לטיפול מערכתי או משטרתי. לא ברור מדוע השאלון מפרט מאוד בחלק מהנושאים ואילו לגבי הנושאים הכואבים והרגישים שידועים במערכת, שותק או מציב שאלות שנוסחן כללי ורחב".

דליה וירצברג־רופא ובן זוגה צביאל רופא, המתמודדים עם מחלות נפש, הובילו בשנים האחרונות מאבק ציבורי ומשפטי לפתיחת בתי החולים הפסיכיאטריים לבחירת המטופלים, בדומה ליתר תחומי הרפואה, במקום שיבוץ החולים בהתאם לאזור מגוריהם. בנובמבר האחרון מאבקם רשם הצלחה חלקית: הוחלט כי לחולים תינתן אפשרות הבחירה, אולם זו תתאפשר רק בתנאי שתפוסת החולים במוסד או במחלקה עומדת על לא יותר מ-95% – תנאי שבמרבית המקרים מבטל הלכה למעשה את אפשרות זו.

ניסיונה הרב של וירצברג־רופא חשף אותה לסיפורים קשים ממוסדות האשפוז השונים, והופך אותה למקור ידע חשוב בכל הקשור לבתי החולים הפסיכיאטריים. אם לשפוט על פי העדויות הרבות שהצטברו אצלה במרוצת השנים, סקר שביעות הרצון צפוי לשקף תמונה קשה ובעיות רבות במערך האשפוז.

"אני שמחה מאד לשמוע על הסקר. ישנם לא מעט פרמטרים בעייתיים בתחום האשפוז הפסיכיאטרי", היא אומרת ל"הארץ".  אחד הדברים שמציינת וירצברג-רופא היא עניין קשירת המטופלים. "קשירת חולים למיטות אמורה להיות רק במצבים שבהם הם מסכנים את עצמם או את הסביבה, בפועל הן מתבצעות גם כאמצעי ענישה או כדי להיפטר מחולים מנדנדים או מעייפים. על פי הנוהל, רופא אמור לבדוק את החולים הקשורים מדי ארבע שעות ולהחליט האם ניתן להתיר אותו. בפועל חולים יכולים להיות קשורים לעיתים גם יממות שלמות".

בעיה חמורה נוספת שהיא מציינת היא טיוח והסתרת תלונות חריגות על ידי הנהלות המוסדות. "קיבלנו מידע שגם כאשר בני המשפחה מתלוננים נאמר להם שבשם הסודיות הרפואית הם לא יכולים לבדוק ולתת את המידע. זה מגונן על הצוות, מונע שקיפות ומעודד פשיעה נגד מאושפזים".

עוד מספרת וירצברג-רופא על תופעות של הלעטה לא מוצדקת בתרופות, על הזנחה של בעיות רפואיות פיזיות של המטופלים, על עירוב של מאושפזים רגילים עם עבריינים כמו רוצחים ואנסים שנשלחים למוסדות הללו בצו בית המשפט. כמו כן היא מפרטת על מצבן הקשה של התשתיות הפיזיות ומכת הגניבות שמאפיינת מוסדות פסיכיאטריים רבים.

בעיה אקוטית ששכחתי להזכיר בכתבה: פגיעות מיניות בתוך המחלקות.
ושלוש הערות לעצם עניין הסקר:
# משרד הבריאות בעל הדבר ובעל האינטרס הנגוע בשלל שיקולים שבינם ובין טובת המאושפזים מרחק רב. סקר כזה היה אמור לצאת במכרז לחברה חיצונית – גורם ניטרלי, אובייקטיבי ובלתי תלוי.
# המרואיינים יהיו מאושפזים בסמוך לשחרורם. במצב רגיש זה, כשהם יודעים שייאלצו לחזור לאותו מקום, איזו תקפות ואיזו יעילות יהיו לסקר הזה?
# העובדה שהמוסדות יודעים על הסקר בעת התרחשותו גם כן עלולה ליצור הטיה ועיוות, כך שהמדגם יהיה לא מייצג.
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: