מצעד השיגעון

II_Parada_do_Orgulho_Louco_-_-_-_Mad_Pride_parade

מצעד השיגעון (באנגלית Mad Pride) הוא תנועה ציבורית של צרכני בריאות הנפש צרכנים לשעבר ובעלי בריתם. האירוע המוכר הראשון של התנועה התקיים בב-18 בספטמבר 1993 בטורונטו שבקנדה. האירוע אורגן על ידי אנשים שהזדהו כניצולי הפסיכיאטריה, צרכנים של שירותי בריאות הנפש ומטופלים לשעבר, ונקרא "יום הגאווה לניצולי הפסיכיאטריה".

רקע

האירוע בא כתגובה לדעות קדומות מצד הקהילה המקומית ביחס לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית שהתגוררו בבתי מחסה באזור פארקדייל בעיר. מאז התקיים מדי שנה, להוציא 1996. בשנות התשעים המאוחרות אורגנו אירועים דומים ברחבי העולם, ביניהם מצעד שיגעון בלונדון, וכן באוסטרליה, דרום אפריקה וארה"ב. הארגון האמריקני לסנגור צרכני בריאות הנפש MindFreedom International דיווח כי אירועים אלה משכו אליהם אלפי משתתפים, והארגון מקדם ועוקב אחרי אירועים אלה ברחבי העולם.

פעילי מצעד השיגעון מנכסים מושגים כמו "שיגעון"' "מחלת נפש", "אוטיזם" וכדומה, בניסיון לתקן את השימוש השגוי, הרווח בציבור ובתקשורת ביחס אליהם. באמצעות סדרת קמפיינים בתקשורת המונים מנסים הפעילים לחנך מחדש את הציבור בנושאים כגון הפרעות נפש, חוויותיהם של צרכני מערכת בריאות הנפש ומגיפת ההתאבדות הגלובלית.

הספר Mad Pride: A celebration of mad culture מתעד את ימיה הראשונים של התנועה. On Our Own: Patient-Controlled Alternatives to the Mental Health System (לבדנו: חלופות למערכת בריאות הנפש בשליטת מטופלים) שפורסם ב-1978 על ידי ג'ודי צ'מברליין הוא יצירה מכוננת של התנועה, אף שפורסמה לפני הקמתה.

 לימודי שיגעון

לפי  Mad matters: a critical reader in Canadian mad studies ("השיגעון משמעותי: מקראה ביקורתית ללימודי שיגעון קנדיים" מאת ל'פרנסואה, מנזיס וראומה, 2013 ) לימודי שיגעון ניתנים להגדרה כוללנית כפרויקט של חקירה, ייצור ידע ופעילות פוליטית המוקדשים לביקורת ולהתעלות על צורות ההתנהגות, ההתנהלות, ההתייחסות והקיום שהם ממוקדי חשיבה פסיכיאטרית. המקראה "השיגעון משמעותי" מציעה דיון ביקורתי בלימודי בריאות הנפש ושיגעון בדרך המציגה את מאבקיהם, דיכוים, חתרנותם ונקודת מבטם של מתמודדי הנפש בניסיון לאתגר את התפיסות השולטות בתחום בריאות הנפש. לימודי שיגעון הוא תחום מתפתח, רב-תחומי שבו ריבוי קולות של אקטיביזם, תיאוריה, פראקסיס ולימוד.

 היסטוריה

בשנת 2000 התפרסם ספר "מצעד השיגעון: חגיגה של תרבות שיגעון"

 "Mad Pride: A celebration of mad culture"

שהושק במצעד השיגעון ב-11 מאי 2000. העיתונאית גבריאל גלייזר תיעדה את מצעד השיגעון ב"ניו יורק טיימס". גלייזר ציינה כי "בדיוק כשם שפעילים לזכויות הקהילה הגאה ניכסו את מילת הגנאי קוויר כתווית של כבוד, גם פעילים אלה מכנים את עצמם משוגעים בגאווה, וטוענים כי מצבם לא מונע מהם לנהל חיים פרודוקטיביים." תנועת מצעד השיגעון אוזכרה גם בהפינגטון פוסט.

תרבות שיגעון ואירועים רלוונטיים

מצעד שיגעון הצמיח אירועים תרבותיים חוזרים בטורונטו, לונדון וערים אחרות ברחבי העולם. אירועים אלה כוללים בדרך כלל מוזיקה, הקראת שירה, הקרנת סרטים ואירועי תיאטרון רחוב כדוגמת "דחיפת מיטות" שתכליתה לעורר מודעות למידת הבחירה המועטה המתאפשרת בטיפולים בבריאות הנפש ולשימוש הנפוץ בכוח במוסדות אשפוז פסיכיאטריים.

 דחיפת מיטות

העיר טורונטו מציינת את שבוע מצעד השיגעון, ושיאו הוא אירוע דחיפת המיטות. זוהי שנתו ה-14 של הפסטיבל. סדרה של אירועי דחיפת מיטות מתקיימים ברחבי לונדון מדי שנה. תוכנית של ערוץ הטלוויזיה האמריקני איי.בי.סי. "צפיית שיא: האאוטסיידר" שידרה כתבה על אודות מצעד השיגעון שהתקיים ב-25 באוגוסט 2009. בין היתר כללה התוכנית ראיונות עם שחקן הקולנוע והטלוויזיה האמריקני ג'ו פנטוליאנו והאקטיביסט דייוויד וו. אוקס, יו"ר תנועת MindFreedom International.

בישראל

ב-2004 וב-2005 יזם האקטיביסט צביאל רופא שני מצעדי שיגעון בתל אביב בסיוע עמותת אנוש. הם נקראו "צועדים בראש מורם", והססמה שלהם הייתה: "אם תכירו אותי, תשתגעו עליי".

 * העליתי לוויקיפדיה. כאן.

מודעות פרסומת

One response to “מצעד השיגעון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: