תכתובת מאלפת

בעקבות שידור התוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך ב-7/8

 
"טל", בן 38, הסובל ממחלת נפש קשה, אפילפסיה, גמגום ואוטיזם מוחזק כבר חמש שנים בבידוד מוחלט מאחורי סורג ובריח ("כלוב" בלשונו של ד"ר מוטי מרק, לשעבר ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות) במחלקה משפטית 4 באגף לביטחון מרבי בבית החולים שער מנשה.
בעקבות השידור שלחתי מייל בתפוצה רחבה:
שלום,
אני עוד די בשוק מכך שנשקל ניתוח לובוטומיה ביחס ל"טל", כפי שחשפו אתמול Keren Neubach ורן רזניק. לא מעכלת שזה אמיתי. מדובר בהליך שהוצא מחוץ לחוק במדינות המתוקנות. מתברר שהמצב עוד הרבה יותר גרוע ממה שהאמנו. חשה רפיון ידיים. מקווה שהתחושה זמנית. איך מתמודדים עם שיטות עבודה שהייתי בטוחה שהדור הנוכחי של הפסיכיאטריה מתבייש שהן היו בכלל חלק מההיסטוריה שלו?
מצורף סרטון תדמית של שער מנשה. חוץ מהמוזיקה הסכרינית שמזכירה כפר נופש באלפים ולא מקום שבו נדרסות זכויות אנוש אלמנטריות, שימו לב לעובדה המצמררת הבאה: במשך 12 דקות רצופות לא נראים בני אדם. אף נפש חיה, תרתי משמע. גם לא מרחוק ללא אפשרות זיהוי (אבל היי, יש חתול לבן מקסים אחד שחוצה כביש). כמה שהעניין הזה סימפטומטי לחוליי המערכת.
😦
דליה
קיבלתי תגובות רבות למייל הזה. אחת מהן הייתה מראשת שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן-לוי. היא כתבה:
דליה שלום
מפאת כבוד המטופל וחסיון החומרים ברור לך שלא באמת אוכל לענות לך לא לחיוב ולא לשלילה, כפי שלא הייתי חושפת כל אדם אחר
אני ממליצה לשאוב אינפורמציה לא רק מהתקשורת, שכן לעיתים היא מוטה ומגלמת אינטרסים שונים
בברכה
טל
על כך עניתי:
טל, אם לביטוי “כבוד המטופל“ הייתה משמעות אמיתית, כל מצבו ותנאי בידודו היו נראים אחרת.
בברכה,
דליה
לתומי חשבתי שההתכתבות הסתיימה, אך למחרת קיבלתי מייל נוסף בזו הלשון:
דליה
תסמכי עלי שאני מכירה את המקרה אישית.
לא ברור היה לי מה עליי ללמוד מציון עובדה זו, אך היא רמזה בפירוש על כך שיש דברים שרק היא יודעת שמעמידים בספק את הדיווח העיתונאי בעניינו, שלדבריה בהודעה הקודמת הוא לעתים מוטה ומגלם אינטרסים שונים. חשתי שדבריה הם מעין מסך עשן; כאילו אמרה: אני יודעת מה שאתם לא יודעים, ותסמכי עליי, וסוף פסוק.
כתבתי לה שוב, והפעם שלחתי במקביל עותק לשני העיתונאים שחשפו את הפרשה, קרן נויבך ורן רזניק:
טל שלום,
הייתי אומרת ש"הרמת לי פה להנחתה"… מצורפת לעיל תגובת ביה"ח שער מנשה לשאילתה בעניין סירוס כימי וכריתת אונה.
אגב, רן רזניק חוקר את בריאות הנפש כבר למעלה מ-20 שנה, וקרן נויבך היא מהחשובות שבעיתונאיות בארץ – שניהם אנשי מקצוע רציניים ועטורי פרסים. היה לי אמון מלא בהם גם ללא ההוכחה המצורפת.
בברכה,
דליה
ועל כך נעניתי:
דליה שלום
מעניין דליה שאת מתכתבת איתי ומכתבת עיתונאים – לאחר שאת מתכתבת איתי תדירות בהעדרם.
את בוודאי יודעת שאני כפופה אכן לכללי עובדי ציבור ומנוע ממני להתייחס לתקשורת באופן כזה
לאור אלו אני מסיימת את הדיאלוג שאני מקפידה לקיים עם כל פונה אלי
אם את רוצה דיאלוג תקשורתי תצטרכי לעשות זאת בצינורות המקובלים ודרך דוברות המשרד, בכפוף לאישורם אשמח להתייחס.
בברכה
טל
כאן הגיבה קרן נויבך וכתבה:
אני חייבת להתערב לרגע בשיחה: לנו כעיתונאים חשובה יותר מכל האמינות שלנו. אין טעם בפרסום סיפור אם הוא אינו מבוסס לחלוטין. לו היה בית החולים שער מנשה מוסר בתגובה כי, למשל: "מעולם לא נשקלה האפשרות לביצוע הסרת אונה שהוא כידוע ניתוח שכלל לא מבוצע בישראל" וכו' או משהו בסגנון, הרי שכלל לא היינו מפרסמים שהאפשרות נשקלה! כפי שניתן לראות בבירור מתגובת בית החולים זה לא המצב והעובדה שזה נשקל כלל לא הוכחשה. אני מעריכה את שער מנשה על אמירת האמת. לחלוטין. היא עדיפה על כל ניסיון לשקר או לטייח. אבל האמת במקרה הזה מצמררת ודורשת דיון נוסף.
בברכת המשך דיאלוג פורה, למרות חילוקי הדעות שבדרך,
קרן נויבך
וזו הייתה תשובתי שלי לנזיפה:
טל, ההתכתבות בינינו איננה אישית; איננו חברות ואת אינך אדם פרטי. את נושאת במשרה ציבורית רמה ועלייך לקחת בחשבון שדברייך יישמעו ברבים. אני אף שוקלת להפוך את כל ההתכתבות כולה לפוסט בבלוג שלי.
מעולם לא יזמתי איתך התכתבות פרטית מלבד הפעם שעניתי לשאלתך כי לא אוכל לפגוש אותך, מאחר שלתחושתי קשר איתך יעקר את פעילותי. כמו כן ביקשתי ממך לא לקחת זאת באופן אישי וגם עכשיו אני חוזרת על בקשתי.
תודה לך,
דליה
ועל כך ענתה:
דליה שלום
  1. מעולם לא נשמעה טענה כי אני "אדם פרטי" – בכל מקרה לא הושמעה על ידי
  2. הנני בקשר עם מתמודדים רבים אשר פונים ומגיעים למשרד – דלתות האגף פתוחות
  3. ומתוך ראיית עולם זו עניתי לך ואני טורחת לענות כאשר את שולחת מיילים לאגף
  4. למרות זאת – אני רופאה ולפיכך כפופה לכללי חסיון וסודיות
  5. ולשיטתי ודעתי – אין דבר קדוש יותר מסודיות , פרטיות וחסיון באור של זכויות אדם ואזרח
  6. ברגע שהעלית גורמי תקשורת להתכתבות הנ"ל – הנני כפופה לצורך לאשר כל דבר דרך דוברות המשרד
אינני מתייחסת אליך כאל אדם פרטי אלא כאל דמות מייצגת ומכבדת את דעותיך ומחשבותיך גם אם לא תמיד יש הסכמות – לפיכך על שתינו לגלות אחריות רבה במעשינו, ואלם כאשר את שולחת אלי התכתבות מתיבת מייל אישית הדבר מעביר מסר מסויים
בברכה, טל
ד"ר ברגמן ענתה גם לקרן נויבך:
קרן – בית החולים איננו יכול לענות לך פרטנית בהקשר למה נשקל ולא נשקל
זה מוסד רפואי וכפוף לכללי חסיון וסודיות .
זוהי המציאות וזה להגנת המטופלים.
העובדה שאין יכולת לענות בצורה כפי שאת רואה שתראה התגובה איננה אומרת שמתנהלים בהכרח דברים לא תקינים או פסולים
פשוט אי אפשר לענות
זה הכל.
וקרן נויבך בתשובה:
אבל ד"ר ברגמן, בית החולים ענה באופן מפורט ביותר! כולל פרטים שלא ידענו אותם עד עכשיו. בתשובה שלך יש היתממות רבה והתכחשות למציאות. תשובת בית החולים הייתה מפורטת וברורה והתייחסה לשני ההליכים המדוברים, סירוס כימי וכריתת אונה. לנוחותך מצרפת שוב את תשובת בית החולים.
קרן
תגובת המטפלים בשער מנשה:
התמונה המוצגת בתכנית לא משקפת את המציאות.
המאושפז שוהה במחלקות סגורות מנעוריו ולמצער גרם לפגיעות פיזיות בקורבנות, בין היתר: חניקות, שברי פנים ואף, פגיעות אורתופדיות וכן פגיעות מיניות, מעשי סדום ואינוס. המטופל, מקבל טיפול הורמונלי על מנת להקל על סבלו ועל הדחפים המיניים, שפוגעים באופן חמור גם בסובבים אותו.
הוא מאושפז בחדר בידוד מרווח (16 מ"ר) עם חלון בגודל 2 מ"ר כדי למנוע תוקפות כלפי עצמו ואחרים.
מתוקף תקנות משרד הבריאות, צוות בית החולים מחויב מידי שעה, 24 פעמים ביממה, 7 ימים בשבוע, לצפות במטופלים המצויים בחדרי הבידוד, לבדוק את שלומם ולדאוג שאינם פוגעים באכזריות בעצמם ולדווח בכתב וגם המטופלים יכולים לפנות לאנשי הצוות.
בנוסף, המטופל סובל בין היתר גם מתופעה חמורה של תשוקה לשתיית יתר של מים ללא שליטה עצמית, עד מצב של הפרעות בקצב הלב, פרכוסים, בצקת מוחית עם אובדן הכרה וסיכון למוות. בשל בעיה זו מחויב הצוות הרפואי לדווח באופן שוטף כמה מים הוא שותה ולהגבילו בכמויות על מנת להימנע ממקרים שאירעו לו בעבר, של פרכוסים ובצקת מוחית. אנו לא נמנע ממטופלים שתיית מים אלא שתייה מופרזת.
הסגל הרפואי מברר יעילות ואופציות טיפוליות חדשות, כולל תרופות הורמונאליות ואף מבצע מעקב יעיל ואופטימאלי, מעבדי וקליני.
מקובל להתייעץ עם מומחים בתחומים שונים לרבות אנדוקרינולוג אם כי אחריות על הטיפול הנה של הרופא המטפל, שהיינו גם פסיכיאטר. הטיפול ניתן לפי כל הנהלים של משרד הבריאות ואגף הרוקחות ולאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.
על הסגל הרפואי לחפש טיפולים אחרים נוכח מצבו החמור של המאושפז והעדר שיפור לאורך שנים. כדי לשלול פגיעת ראש או בעיה מוחית נערכה התייעצות עם נוירוכירורגים ובוצעה בדיקת MRI. בשלב זה אין החלטה לניתוח נוירוכירורגי.
קראתם את המשפט האחרון בתגובה הנ"ל? בית החולים נשאל בפירוש על ניתוח לכריתת אונה במוח (לובוטומיה), ועונה כי בשלב זה אין החלטה לבצע את הניתוח הנוירוכירורגי שבו מדובר.
כמו כן, חשוב לציין כי דמותו של "טל" מוצגת באופן חד צדדי ודמוני.
עו"ד אדמית רוזנצוויט מהסיוע המשפטי ציינה כי מנהל המחלקה העיד שבוע קודם כי טל אינו סובל עוד בשנים האחרונות מתופעת שתיית היתר. כמו כן העידה כי במהלך הישיבות והדיונים במחלקה, מהבוקר ובמשך שעות ארוכות, נשמעים תחנוניו למים.
זאת ועוד: עו"ד רוזנצוויט פגשה את "טל" עשרות פעמים במהלך חמש השנים האחרונות, והיא מעידה כי גם לפי כל המסמכים שברשותה אין בשנים האחרונות עדויות לתוקפנות קיצונית או להתנהגות מינית חריגה מצדו. עוד הוסיפה כי ככל הידוע לה קרוב לוודאי שנוצל מינית על ידי חולה אחר.
אמנם לאחר שטל מוצא למקלחת שמחוץ לחדר הוא מתנגד לחזור לבידוד ונאבק פיזית באחים הגוררים אותו לשם. כלומר, כשאדם מתנגד פיזית לחזור לחיים בכלוב שבו הוא כלוא ומבודד ללא כל אמצעי להסחת הדעת, ועושה את צרכיו בתוך החדר, שממנו עולה צחנה קשה, הוא מתויג כמסוכן ואלים. התוקפנות כלפיו גוררת תוקפנות מצדו, המתייגת אותו כמסוכן ואלים – מלכוד 22.
ד"ר ברגמן התייחסה אל התגובה המפורטת הנ"ל של בי"ח שער מנשה, שקודם הסבירה כי בית החולים כפוף לכללים המונעים ממנו לפרט כך (עכשיו אולי "יקבלו על הראש" שפירטו ודיווחו אמת, ולהבא אולי לא נזכה עוד לתגובות כאלה):
אין כלל התממות
כגורם ממלכתי אני מוגבלת יותר
וקרן נויבך סיכמה (לעת עתה):
אבל את בוודאי רואה שבית החולים סיפק את כל הפרטים. ובית החולים הוא בית חולים ממשלתי שכפוף למשרד הבריאות ולך.
לסיכום: המצב הוא חמור בהרבה משחשבנו, ואנה אנו באים?!
קטע ניחומים קצר מתוך המונולוג של המלט מאת שייקספיר (מערכה 3 תמונה 1):
כי מי מוכן
לשאת את שוט הזמן ובוז הזמן,
את העוולות של הכובש, העלבונות
מפֶּה יהיר, דקירות של אהבה
נכזבת, הסחבת של החוק, חוצפת
פקידים, ההשפלות שלב טהור
צריך לסבול בשקט מחסרי הערך.
תרגום: דורי פרנס

 

מודעות פרסומת

4 responses to “תכתובת מאלפת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: