חווית הנטישה

ציור יד אמו של המוזיקאי והיוצר לאונרד כהן משולבת בציור ידו לפני מותה, מעשה ידיו.

חברים יקרים,

האקטיביזם הוא מעשה די בודד, והקשיים בדרך הם עצומים. אתמודד עם כולם, מאמינה, ועדיין יש דברים מכאיבים:

מכתב לאקטיביסט א. (לצערי כבר יש שניים ששמם מתחיל באל"ף. אני פונה לוותיק, המשמעותי לי יותר, וכמותם יש עוד)

עשיתי לך משהו רע?
הפנית עורף ונטשת למרות ברכה מסוימת בעמלי כיו"ר מל"מ.
לא עשיתי כל רע – לא לך ולא לאף אדם אחר בעולם.
חיה את חיי ומנסה לעשות טוב.
ועדיין – מחנה מתנגדיי ואויביי גדל מיום ליום.
המדהים הם שכל מתנגדיי החדשים אינם נמנים עם מחנה האויב הטבעי אלא עם מי שנחשבו חבריי הקרובים ביותר (הכוונה: חברים לדרך ולמאבק).
אנשים חכמים שאני מעריכה את דעתם טוענים שמדובר בקנאה, צרות עין ותחרות.
העוינות מצד שותפי דרך שאינם מתמודדים מוסברת על ידם כחוסר יכולת לראות אדם מקבוצה מוחלשת הולך מתחזק, ובעיקר חששות מהתחזקות מל"מ על חשבונם (כאילו אין מקום לכולנו, והרי אנחנו בעלי העניין הישירים!)

לגביך, א' חברי הוותיק והיקר לי, כל זה לא הגיוני כלל.
הייתי בטוחה שאתה אדם
רציונלי.
חכם.
טוב-לב.
רציני.
מוזרה לי מאוד הפניית העורף הזאת מצדך באופן מיוחד, שלא באה על רקע כל קונפליקט בינינו. ההיפך, הידקנו קשר קודם לכן.

אחריך באה הנטישה הכואבת ביותר מצד מנטור מעבר לים שהתנהגותו כלפיי גבלה בהתעללות רגשית.
לא הבנתי מדוע התהפך עליי מרחוק, בזמן שהמנטור המקומי רק מחזק ומשבח (חוקר מדיניות בעל שם עולמי ומענטש בכל מובן אפשרי; חבר קרוב משנת 2005), ואז הבנתי שחבריו בארץ הרעילו את מוחו.
זהותם ידועה לי (נכון יותר זהותו של חבר מסוים).
כל כמה שניסיתי להרגיעו ולפייסו (מוזר שבכלל הייתי צריכה) בדברים כנועים ונמוכי רוח, ושלחתי תמונות משפחתיות (היינו חברים קרובים למעלה מ-20 שנה. הוא גם היה הפסיכיאטר שלי במסגרת ציבורית כשהיה מתמחה) כדי שנחזור למסלול החברי – כלום לא עזר.
הוא היה מלא זעם קדוש כלפיי ולא חדל מדברי תוכחה כלפיי עטופים בדברי מוסר גבוהים -גבוהים. גרם לי להרגיש כמו עבריינית. ביקש הסרה מרשימות תפוצה במייל. בסופו של דבר חתכתי, כי לא עמדתי בכאב שהסב לי.

ככה זה כשנכנסים לפוליטיקה?
גם אני לא אוהבת פוליטיקאים (למשל את ביבי, בנט ושות').
מהזווית שלי עכשיו, דווקא מתחילה לרחם עליהם.
שואלת את עצמי: האם שופכים את דמם מבוקר על ליל בצדק?
הם – בניגוד אליי – באמת הרוויחו ביושר את השנאה, אבל…
כמה מהשנאה כלפיהם היא באמת לגופו של עניין?
וכמה ממנה נובעת מיצרי לב אנוש?
(קראו את דוסטויבסקי, טולסטוי ותומאס מאן, למשל. זו הכשרה מצוינת להתמודדות זו)

יהיה בסדר. 🙏🏼😊🙋🏻‍

הנטישה הגדולה בחיי אירעה כשהייתי בת 10. אם שרדתי אותה, שום דבר לא ישבור אותי.

שבת שלום שתהיה לנו. 🌺🌾🌈